פודקאסט מעלה | Maala Podcast | people & stories behind business impact on society in Israel
Maala Podcast brings to you the people & stories behind business impact on society in Israel. Focused on the topics of Inclusive Growth and Social Impact, it focuses on the role of businesses, with insight, interviews, and case studies from Israel. Episodes are both in Hebrew and English, offering content for the local community in Israel as well as the wider international community.
10
נפתחים מחדש לעולם - מה פספסנו בזירה העולמית של ESG ואחריות תאגידית בזמן המלחמה?
<p>יאיר כהן, מנהל שיבולת ESG, בשיחה עם ג׳וליה וול, יועצת אסטרטגית בינלאומית בתחומי קיימות, ענייני ציבור וחדשנות. </p><p>יאיר מסביר כי בשנתיים האחרונות רוב השיח והעשייה בתחום האחריות התאגידית בישראל היו מכונסים פנימה - עבודה עם עובדים, קהילות מקומיות, מענה לצרכי המלחמה ועוד. אבל בינתיים הדרישות, הציפיות והרגולציות בזירה הגלובלית התעדכנו והשתנו, ועכשיו צריך לחזור ולהתחבר למשקיעים, לקוחות גלובליים וחברות דירוג. </p><p>ג׳וליה נותנת תמונת מצב מפוכחת ומתארת שוק ESG גלובלי בתהפוכות: הרגולציה באירופה ובארה״ב מצטמצמת, 32 מיליארד יורו יצאו מקרנות ESG ברבעונים האחרונים, ותחושת אכזבה גוברת - דירוגי ESG מתגמלים דיווח טוב, לא בהכרח עשייה טובה. אבל יש גם צד חיובי: בדיוק בגלל כל זה, חברות עוברות מגישה של סימון וי ושיווק, לניהול סיכונים אמיתי. כי "שינויי אקלים לא מחכים לנשיא כזה או אחר" כפי שמסבירה ג'וליה, והם עדיין אחד מגורמי הסיכון הגדולים לפעילות עסקית. </p><p>יאיר מוסיף כי המציאות הזו למעשה ניקתה הרבה רעש שהיה סביב ESG ומאלצת להתמקד ולהסתכל על הערך האמיתי. </p><p>השאלה שנשארת על השולחן: איך חברות ישראליות שמתחילות להיפתח מחדש לעולם מתמודדות עם זירה שהכללים בה השתנו? מזמינים אתכם לשתף אותנו מה קורה אצלכם בחברה מהזווית הזו. </p><p>השיחה הוקלטה במסגרת כנס מעלה, דצמ׳ 2025. תמונה: גיא יחיאלי</p>
על קליטת פצועי צה"ל ונגישות על מלא. עם רפאל ועזריאלי
<p>נגישות מעבר לתקן ותעסוקה לפצועי צהל – איך עושים את זה בפועל?נעמי ראם תרשיש, מנהלת שותפויות רב-מגזריות במנהלת תקומה, הובילה שיחה על הערך המוסף שעסקים מביאים לאתגרי השיקום – לא רק במשאבים, גם עם מחויבות, ניסיון וחשיבה ארוכת טווח. תמיר אמר, COO בקבוצת עזריאלי, ואילנה, מנהלת משאבי אנוש ברפאל, הציגו שני מהלכים שממחישים את זה בשטח.תמיר מספר כיצד הנהלת עזריאלי יצאה למסע חווייתי בנכסי הקבוצה יחד עם עמותת אתגרים, כדי לחוות על בשרם את האתגרים של אנשים עם מוגבלויות. התובנות היו מפתיעות: דברים פשוטים, לעתים בעלות זניחה, שמשנים דרמטית את החוויה, ומודעות שמספיק לחוות פעם אחת כדי שתישאר. אילנה מביאה זווית נוספת לסיפור: על רקע כ-23,000 נכים חדשים כתוצאה מהמלחמה, פרויקט שילוב פצועי צהל בתעסוקה שהתחיל ממקום ערכי והפך לתוכנית מובנית עם תוצאות. כשמנהלים חששו שקליטת פצועים תפגע ביעדים, רפאל הגדירה אותם כ"על-תקניים", כלומר תקן נוסף מעבר לתכנון, וזה פרץ את הסכר. היום רפאל מכשירה ארבעים מנטורים מקרב המנהלים שילוו פצועי צהל, בשותפות עם עמותת אחים לחיים וארגון נכי צה"ל. הטיפ של אילנה? להתחיל ולא לוותר, גם כשזה נראה בלתי אפשרי.השיחה הוקלטה במסגרת כנס מעלה, דצמ׳ 2025.</p>
בינה מלאכותית פוגשת אחריות תאגידית. עם אינטל, אדמה וישראכרט
<p>בינה מלאכותית מציבה אתגרי אחריות תאגידית חדשים - אבל גם פתרונות מפתיעים. </p><p>רויטל ביתן, מנהלת אחריות תאגידית, קשרי חוץ וקהילה באינטל ישראל, הובילה שיחה שביקשה לעשות סדר במונחים ובתחזיות ולהתמקד במה שכבר מתרחש בפועל. חזי בן זקן, מנהל חדשנות ו-AI בחברת אדמה, ולימור שאקו, סמנכ"לית משאבי אנוש בישראכרט, סיפקו בדיוק את זה - הסתכלות מפוכחת ומעשית על הטמעת AI בארגונים, קרוב לשטח. </p><p>חזי מספר כיצד מודל AI לתחזית מכירות מאפשר לאדמה למכור את אותן כמויות עם פחות מלאי: זה טוב לתזרים הכספי וגם לסביבה בצמצום שינוע של אלפי מכולות. הפרויקט לא נולד מהטכנולוגיה, אלא מכאב עסקי אמיתי וזה מה שהפך אותו לאפקטיבי. </p><p>לימור מביאה את הצד האנושי: בישראכרט, ארגון פיננסי עם רגולציה כבדה שנמצא בטרנספורמציה, ההטמעה של AI דורשת פרסונליזציה של הלמידה ושותפות אמיתית של משאבי אנוש בתהליך. כך למשל פרויקט "AI-איינשטיינים" המכשיר עובדים כשגרירי AI שחוזרים לחטיבות שלהם עם יוזמות קונקרטיות מהשטח. שניהם מסכימים: AI הוא לא רק אירוע טכנולוגי - הוא ניהול שינוי לכל דבר. </p><p>רויטל הוסיפה שבאינטל הנושא כבר משתלב גם בפעילות החברתית. אם בעבר המיקוד היה על מקצועות ה-STEM, היום, כדי למנוע פער דיגיטלי חדש, הפעילות הוסבה להדרכות AI למורים ולתלמידים בשיתוף משרד החינוך. זה גם תורם להכשיר את הדור של העובדים העתידיים.השיחה הוקלטה במסגרת כנס מעלה, דצמ' 2025*תמונות: דרור סיתהכל, כנס מעלה 2025</p>
איך מקורות מבטיחה שימשיכו לצאת מים מהברז גם במזג אוויר קיצוני?
<p>ריקי מור, מנהלת קשרי לקוחות ואחריות תאגידית במקורות, משתפת במסע של חברת המים הלאומית להבטיח אספקת מים תקינה גם במזג אוויר קיצוני. אז איך משפיע שינוי האקלים? כשצוללים לנושא, תרתי משמע, עולות שאלות כמו למשל כיצד עליית טמפרוטורה משפיעה על הדגים שבאמצעותם מנטרים את איכות המים, על צינורות הפלדה שמתחממים הרבה יותר, על התהליכים הכימיים שמבטיחים את חיטוי המים ועוד ועוד. כדי לבצע תהליך עמוק ומשמעותי, מקורות נעזרה בשירות המטאורולוגי אשר סיפק את נתוני מפת החום, הסתברות לשריפות, הצפות ועוד. על בסיס נתונים אלה ניתן היה לפתח כלים לקבלת החלטות שמיושמים ביום יום, בשטח, ומנחים את אנשי מקורות בעבודה השוטפת. "החשיבה במונחי הקיימות הפכה אותנו לחברה דינמית באקלים משתנה" תיארה ריקי, בהצגה במליאת הפתיחה של כנס מעלה האחרון.*תמונה: דרור סיתהכל, כנס מעלה 2025</p>
על לכידות חברתית כצורך עסקי וחברתי. עם בנק הפועלים
<p>רוב בציבור הישראלי מאמין ששיח מכבד ומכיל במקום העבודה יתרום לצמצום הקיטוב החברתי. </p><p>מריאנה מועלם, מנהלת גיוון ונגישות בבנק הפועלים, משתפת במסע של הבנק מגיוון ללכידות חברתית ומדגישה כמה הנושא דחוף וחשוב: "העיסוק בלכידות חברתית הוא צורך עסקי וחברתי. הכוח שלנו הוא לא בקונצנזוס, אלא בניהול שיח מכבד... כנציגי המגזר העסקי, יש לנו חובה וזכות ענקית לשמש גשר." מקומות העבודה בנויים מעובדים.ות, נותני שירות ולקוחות שבאים מכל קצוות החברה הישראלית, מהקבוצות השונות שמרכיבות אותה ומגוון הדעות הקיימים בה. דווקא על רקע זה, זו הזדמנות לייצר שיח, להכיר ולהתחבר לאנשים איתם אנו עובדים ומבלים שעות רבות. מריאנה מדגישה כי העבודה על הגיוון והלכידות מגבירה את האפקטיביות הארגונית, עם עושר דעות ורעיונות, מה שגם מייחד אותנו בישראל. </p><p>את מריאנה הקלטנו במליאה הפותחת של כנס מעלה האחרון בו גם הוצגו נתוני הסקר על השפעת מקומות עבודה על הקיטוב, אשר נערך בקרב מדגם מייצג של הציבור הישראלי.</p>
על המהפך בחירייה וסיפורה של האשפה בישראל
<p>מה עולה לך בראש כשמדברים על חירייה? </p><p>"פארק המִחזור חירייה עשה אולי את התיקון הסביבתי הכי גדול במדינת ישראל: שיקום של הר הזבל לפארק נופש ומִחזור פסולת מהמתקדמים בעולם". גיל ליבנה, מנכ"ל איגוד ערים דן לתברואה ופארק המיחזור חירייה, מספר על הדרך שעושה האשפה, אשר בחלקה הגדול עדיין מועברת להטמנה, עם כל ההשפעות השליליות הנלוות לכך. הפתרון לכך הוא ייצור אנרגיה מהפסולת, מהלך המקודם בימים אלה על ידי האיגוד.</p><p>הפארק בחירייה גם מזמין עסקים וציבור רחב לבקר במרכז לחינוך סביבתי, להבין איך אפשר לשנות הרגלים המייצרים פסולת, ולהגביר את המודעות לחשיבות של הפרדת סוגי פסולת באופן שיאפשר מחזור איכותי יותר. מדיניות אפס פסולת וניהול משרד ירוק אשר מקודמים בעסקים, בהחלטתומכים במאמצים אלה.</p>
על חדשנות שעושה שינוי חברתי וסביבתי. עם קבוצת שטראוס
<p>איך חדשנות במזון מקדמת פתרונות לסוגיות חברתיות וסביבתיות? </p><p>שוחחנו עם קרין לקסר, מנהלת שיווק יטבתה מקבוצת שטראוס, על קטגוריית המוצרים החדשים Cow Free, או במילים אחרות מוצרי חלב ללא פרה. מדובר במוצרים עם ערך חברתי וסביבתי משמעותי. תהליך הייצור עושה שימוש ב-60-80 אחוז פחות במשאבי טבע, ובמקביל נותנים מענה חדש למגוון קהלים כגון רגישים ללקטוז, טבעונים ושומרי כשרות. לנו זה פתח את הדמיון לעתיד עולם החלב והמזון. קרין מבטיחה שיש עוד הרבה בדרך. </p>
מה בין אימפקט לתוצאות חברתיות? עם מנכ"ל ארגון מידות
<p>מנכ"ל ארגון מידות, שלומי הר-לב, מציע למדוד 'תוצאות חברתיות' במקום אימפקט חברתי שלרוב קשה לכימות ללא מחקר מקיף. כך למשל תוצאה של הפחתת תסמינים של מצוקה נפשית והשתלבות בתעסוקה בקרב נפגעי טראומה הן תוצאות שניתן למדוד בצורה פשוטה ומדויקת יחסית. ארגון מידות מקבוצת SFI פועל כ-16 שנים לקדם אפקטיביות ומצוינות ניהולית במגזר החברתי המקנים את "תו מידות" לעמותות העוברות את התהליך. שלומי משתף כי גם עסקים משתמשים בתו כחלק מתהליך הבחינה של שותפים חברתיים ומדגיש את החשיבות של השקעה בתשתיות: אסטרטגיה, טכנולוגיה ועוד כמפתח להצלחה גם במגזר החברתי.</p>
מה קורה כשהשפעות האקלים פוגשות את ניהול הסיכונים? עם מנהלת הסיכונים הראשית של רכבת ישראל
<p>בשיחה עם מנהלת הסיכונים הראשית של רכבת ישראל, יסמין אשכנזי, שמענו על המשמעות וההשלכות של סקר סיכוני אקלים על פעילות החברה. הסקר כיסה היבטים תפעוליים רבים של פעילות הרכבת והצביע על השפעות של עליית טמפרטורות, אירועי גשם קיצוניים, הצפות ועוד על היכולת של הרכבת להבטיח שירות רציף. יסמין מספרת כיצד בעקבות הסקר הותאמו תהליכי עבודה כגון שגרת תחזוקה, הגנה על מערכות חיוניות, זיהוי אזורי סיכון ועוד. הסקר מאפשר להטמיע בצורה טובה יותר שיקולי אקלים וסביבה בפעילות השוטפת של הרכבת.</p>
שיחה עם עמותת 'לא לאלימות נגד נשים' לציון יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים
<p>ורדית דנציגר, מנכ"לית העמותה, מספרת על התקדמויות בנושא בשנים האחרונות. לצד העלייה במודעות ובשיח סביב הנושא, עצם ההגדרה של אלימות התרחבה וכוללת היום גם סוגי אלימות שאינם בהכרח נראים לעין, מה שמכונה 'אלימות שקטה'. ורדית מדגישה כי על אף התפתחויות חיוביות אלה ישנה עוד עבודה רבה בדרך לצמצום האלימות, ומסבירה כיצד מקומות עבודה יכולים לשחק תפקיד בתמיכה בנשים נפגעות אלימות במשפחה.</p>
